# פיטר תיל והאנטיכריסט

Language: he

First published: 2026-11-12T10:36:21.993Z

Updated: 2026-11-12T12:57:41.269Z

Canonical URL: <https://mesuot.com/he/posts/%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8-%D7%AA%D7%99%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98/>

## 

**"כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם" -** *האיגרת הראשונה אל התסלוניקים, ה:3*

בספטמבר 2025 התאספו מפגינים במסכות שדים מחוץ למועדון קומונוולת' בסן פרנסיסקו לצלילי מוזיקת מטאל רועשת. מעבר לדלתות התכנס קהל שבא לשמוע את המיליארדר פיטר תיל מרצה על האנטיכריסט, משיח השקר במסורת הנוצרית. נישתי, יש שיאמרו, אבל הכרטיסים לסדרת ההרצאות שלו אזלו תוך שעות, ומי שכן הצליחו להשיג מקום התבקשו לשמור לעצמם את מה שייאמר בחדר.\[1\]\[2\]

תיל מפרש את הפסוק מהאיגרת אל התסלוניקים כאזהרה אודות הדרך שבה האנטיכריסט יעלה לשלטון: ההבטחה ל"שלום ושלווה" תפתה אנשים שחוששים ממלחמה גרעינית, ממשבר האקלים או מבינה מלאכותית שתצא משליטה, למסור כוח למי שיבטיח להציל אותם. בתרחיש שהוא מתאר, הפחד מאסון יאפשר למשיח השקר לרכז בידיו את השלטון בעולם, וכשיתברר לאן הוא מוביל את האנושות, גם מעבר למדינה אחרת כבר לא יעזור מכיוון שלא יהיה לאן לברוח מאימת שלטונו.\[3\]\[4\]

את האזהרה מפני ריכוז כוח בשם ההגנה על הציבור משמיע אחד ממייסדי פלנטיר (Palantir), חברה שמספקת לצבאות, למשטרות, ולארגוני מודיעין מערכות שמחברות מידע ממאגרים שונים ומסייעות לנתח אותו ולתכנן פעילות של כוחות חמושים.\[5\] בהרצאותיו טען תיל שהונם של מיליארדרים וכוחן של חברות הטכנולוגיה עשויים לבלום את האנטיכריסט, כל עוד יצליחו לחמוק ממיסוי ומסנקציות עולמיות. הכסף והטכנולוגיה שהמפגינים בחוץ ראו בהם איום על חירותם הפכו כך, בגרסתו של תיל, לאמצעים להצלת האנושות משלטון עולמי.\[1\]\[4\] לא בלתי נוח, יש שיאמרו.

## מדינה עם מייסד

במאמר "חינוכו של ליברטריאן" מ-2009 כתב תיל: "**אני כבר לא מאמין שחירות ודמוקרטיה יכולות להתקיים יחד**". מבחינתו, ממשלה שנבחרה ברוב קולות עדיין יכולה לפגוע בחירות הפרט, למשל כשהיא מחייבת גם את המתנגדים למדיניות הרווחה לממן אותה באמצעות מסים. החירות שהוא מבקש להגן עליה כוללת אפוא גם הגנה מפני החלטות שהתקבלו בהליך דמוקרטי.\[6\]

תיל טען שהגידול במספר מקבלי הקצבאות והרחבת זכות ההצבעה לנשים חיזקו קבוצות בוחרים שהליברטריאנים מתקשים לזכות בתמיכתן, והפכו את "הדמוקרטיה הקפיטליסטית" לסתירה פנימית. את המוצא הוא חיפש במה שכינה "בריחה מן הפוליטיקה על כל צורותיה", כלומר באפשרות לחיות לפי כללים שלא יהיו תלויים בהסכמת רוב הציבור.\[6\]

באותו מאמר הפנה תיל את תקוותיו לאינטרנט, לחלל ולהתיישבות בים, מרחבים שבהם טכנולוגיה חדשה עשויה לפתוח דלת לאפשרויות שהמערכת הפוליטית הקיימת חוסמת. הוא סיפר שהחזון המקורי של פייפאל, החברה שהיה שותף להקמתה, היה ליצור מטבע עולמי חופשי משליטה ממשלתית, וראה גם בקהילות שמתארגנות ברשת אפשרות לשנות את הסדר המדיני. אנשים שרוצים לחיות לפי אותם כללים יוכלו לנסות להקים קהילה עם שלטון משלה, בלי לשכנע קודם את רוב הבוחרים במדינתם לאמץ את הכללים האלה.\[6\]

שבוע לפני מאמרו של תיל פרסם המהנדס פטרי פרידמן (Patri Friedman) מאמר משלו, ובו פרק שכותרתו "דמוקרטיה אינה התשובה". הוא הציע לחשוב על מדינות כעל ספקיות של שירותי ממשל, שפועלות בענף שבו קשה להקים חברה מתחרה וללקוחות קשה לעבור בין הספקים הקיימים. אם יהיה קל יותר לעבור מממשלה אחת לאחרת, טען, ממשלה שתחשוש לאבד תושבים, כסף, ועסקים תצטרך להתאמץ להשאיר אותם, ממש כמו שחברות מסחריות משתדלות לשמור על לקוחותיהן.\[7\]

פרידמן דמיין קהילות שייבנו מיחידות צפות שאפשר לנתק ולחבר מחדש, כך שתושבים שירצו להחליף ממשלה יוכלו פשוט לצוף ולעבור למקום אחר יחד עם ביתם.\[7\] את החזון הזה קידם באמצעות מכון ההתיישבות הימית (Seasteading Institute), שהיה שותף להקמתו ב-2008 ושזכה למימון ראשוני מתיל.\[8\] ב-2019 פנה גם לערים ביבשה והקים בתמיכתו של תיל את קרן פרונומוס קפיטל (Pronomos Capital), שמשקיעה בחברות שמבקשות לבנות ערים חדשות.\[9\]

בפרוספרה (Próspera), מיזם באי בהונדורס שגם בו השקיעה פרונומוס, ההשוואה לחברה מסחרית נעשית מפורשת יותר: המארגנים מציגים את הממשל כשירות לתושבים, את הרווח כתמריץ לצמצום הבירוקרטיה, ואת החופש לעזוב כדרך לרסן את השלטון.\[8\]\[10\] מי שמנהלים את המקום אמורים להרוויח מכך שאנשים ירצו להמשיך לחיות בו, כך שהיכולת לספק שירות טוב תשפיע על השורה התחתונה שלהם, והתושב הלא מרוצה יהיה לקוח שהם עלולים להפסיד.

דרך פרונומוס הגיע הכסף גם לפראקסיס (Praxis), מיזם שמבקש להפוך קהילה של אמנים, אנשי טכנולוגיה ומייסדי חברות למדינה חדשה.\[8\] דריידן בראון (Dryden Brown), האדם שמוביל את פראקסיס, סיפר ב"ספקטייטור" בפברואר 2026 שהמיזם התחיל שש שנים קודם לכן בקבוצת צ'אט שבה דיברו על ספרות יוונית, מטבעות דיגיטליים, וסצנת האמנות של ניו יורק. חברי הקבוצה התחילו להיפגש גם מחוץ לרשת ולתכנן חיים משותפים במדינה משלהם, ועוד לפני שבראון מצא לה שטח הם כבר אימצו דגל והמנון והקימו שגרירות.\[11\]

החיפושים הובילו בינתיים לאורוגוואי, שם פראקסיס מתכננת שכונה מול הים ומזמינה אנשים (לרוב בעלי אמצעים, כמובן) לבוא לחיות בה. בראון ושותפיו רואים בשכונה צעד ראשון בדרך למדינה חדשה, שהקמתה תיתן להם הזדמנות לעצב את החוקה ואת מוסדות השלטון בהתאם להשקפת עולמם ולאינטרסים שלהם. עבור המייסדים והמשקיעים, זו גם הזדמנות לקבוע כמה מס ישלמו, איזו הגנה יקבל רכושם ולמי תהיה הסמכות לשנות את ההסדרים האלה בעתיד.\[12\]\[13\]

אחד היועצים של פרונומוס, בלאג'י סריניוואסן (Balaji Srinivasan), לשעבר מנהל הטכנולוגיות של בורסת המטבעות הדיגיטליים קוינבייס, מציע שיטה שתוכל להפוך קהילה מהסוג הזה למדינה.\[8\] בעוד שפראקסיס מבקשת לבנות עיר שאליה יוכלו חברי הקהילה לעבור, סריניוואסן מציע בספרו "מדינת הרשת" (The Network State) מ-2022 להקים מדינה שתושביה יחיו בכמה מקומות בעולם. הקהילה תתארגן תחילה באינטרנט ותגייס כסף לרכישת נכסים שבהם יוכלו חבריה להתיישב בקבוצות ולנהל חיים משותפים, ותקים מוסדות שלטון משלה גם אם חבריה יחיו בפועל במדינות שונות, בשאיפה שמדינות אחרות יכירו בה כמדינה עצמאית.\[14\]

הדימוי של מדינה שצומחת כמו חברה מעלה גם את השאלה מי ינהל אותה, ולתיל יש עמדה ברורה על חלוקת הכוח בעולם העסקי: "סטארטאפ בנוי ביסודו כמונרכיה", ציטט אותו בלייק מאסטרס, סטודנט בקורס על סטארטאפים שתיל העביר בסטנפורד ב-2012. תיל טען שכאשר כל החלטה עוברת להצבעה עלולות להתקבל פשרות שיקשו על החברה לצמוח ולהתחדש, בעוד שמייסד בעל סמכות יכול לקבוע כיוון ולקבל החלטות קשות. המלך אמנם צריך לשכנע אחרים להצטרף אליו ואינו נהנה מכוח מוחלט, אבל ההכרעות על עתיד החברה נשארות בידיו.\[15\]

בספרו משווה סריניוואסן את מייסד הקהילה לבעל חברה שיכול לשתף אחרים בניהול או לשמור את השליטה בידיו. הוא מביא כדוגמה את פורד, שלקוחותיה אינם בוחרים את ההנהלה ועובדיה מקבלים את סמכותה כשהם חותמים על חוזה עבודה: מבחינתו, ההסדר הזה לגיטימי כל עוד הלקוחות יכולים לקנות מכונית אחרת והעובדים חופשיים לחפש עבודה במקום אחר.\[14\]

לדידו, בקהילה פוליטית שמתנהלת לפי ההיגיון הזה התושבים בוחרים אם לחיות בה, אבל לא בהכרח מי יעמוד בראשה: מי שלא מרוצה מהמנהיג יכול לקום ולעזוב, והמייסד יכול להמשיך לשלוט בלי להיבחר. סריניוואסן מכנה זאת "דמוקרטיה של 100%", משום שכל התושבים בחרו להצטרף לקהילה, ולשיטתו עצם הישארותם בה מעידה שהם מסכימים לשלטונו של המייסד.\[14\]

במודל של סריניוואסן, ההנהגה מחזיקה לבדה בהרשאות הניהול הגבוהות ביותר של מערכות הקהילה, במה שהוא מכנה "מונופול פנימי על גישת root", ולכן תוכל לאכוף כללים באמצעות התוכנה שמפעילה את מערכות התשלום, את ההודעות ואפילו את הדלתות. מפתחות הצפנה יגנו על מערכות השליטה מפני התערבות מבחוץ, ואילו שירותים עצמאיים לתושבים והאפשרות לעזוב אמורים לאזן את כוחה של ההנהגה.\[14\] מה כבר יכול להשתבש?

כשמתרגמים את המודל הזה לחיי היומיום, מחלוקת פוליטית עלולה להגיע עד למפתח של הבית ולנעול את בר הפלוגתא מחוצה לו. אם אותה הנהלה שולטת גם בהרשאות הכניסה, בתשלומים ובתקשורת, תושב שיתנגד לה יצטרך דרך לערער על החלטותיה מתוך העיר שבה הוא חי. בקהילות שחבריהן חיים יחד במקום אחד, עזיבה עשויה לחייב את התושב למצוא מקום שיקבל אותו, לשלם על המעבר ולברר מה יקרה לעבודתו ולרכושו, בשעה שהוא שוקל גם את הפרידה מהמשפחה, מהשכנים, מהחברים, ומהחיים שבנה. תושב שאינו יכול לממן מעבר למדינה אחרת עשוי להישאר בעיר למרות התנגדותו לשלטון, ולכן הישארותו בה אינה מלמדת בהכרח שהוא מסכים עם ההנהגה. מה שנקרא "החיים עצמם".

השכונה שפראקסיס מתכננת באורוגוואי כפופה בינתיים לחוקי המדינה ולמוסדותיה, אבל המארגנים שואפים להקים מדינה משלהם שבה בינה מלאכותית תסייע בניהול הקהילה, בכפוף לחוקה ולפיקוח אנושי.\[12\]\[13\] ככל שיקבלו סמכויות שלטון עצמאיות, הם יצטרכו להסביר מי יפרש את החוקה, מי יפקח על המערכות ואיך יוכלו התושבים לשנות החלטות ולהחליף את ההנהגה. הכללים שהמייסדים מסכימים עליהם היום יחולו בהמשך גם על תושבים חדשים ועל ילדים שייוולדו במקום, וגם להם צריכה להיות אפשרות לשנות את ההסדרים שלפיהם הם חיים.

## מי ייהנה מהעולם שהמכונות יבנו

החיים שפראקסיס מציעה לחבריה אמורים לכלול הרבה זמן לאמנות, למוזיקה, ולתרבות, ואת החשבון אמור לשלם העושר שתייצר בינה מלאכותית. המארגנים מבקשים להפגיש את מי שבונים את הכלכלה הזאת עם מי שייצרו את התרבות שלה, כך שההצלחה של חברות הטכנולוגיה תממן גם סרטים, חיי לילה, ומקומות שאנשים ירצו להיפגש בהם. על קו המים באורוגוואי אמורה לצמוח קהילה שתדע מה לעשות עם הזמן שיתפנה לחברים בה כאשר המכונות יעבדו במקומם.\[16\]\[17\]

פראקסיס תיארה במאמר "בינה ריבונית" גם עתיד קודר יותר שבו המכונות יחליפו את העובדים והעושר יתרכז בידי בעלי הטכנולוגיה והתשתיות שמפעילות אותה, כמו יצרני השבבים, בעלי מרכזי הנתונים והחברות שבבעלותן נמצאים המודלים החזקים ביותר. העובדים יאבדו את פרנסתם ואת כוח המיקוח שלהם מול מעסיקים שכבר לא יזדקקו להם, ואילו בעלי התשתיות יוכלו להשפיע על מה שמייצרים, על המידע שהציבור מקבל ועל המערכות שמנהלות את חייו.\[17\]

אנשי פראקסיס רוצים להתארגן לפני שכוח המיקוח הזה ייעלם, ולהקים מוסדות שיאפשרו להם לקבוע איך תיראה החברה ומי ינהיג אותה. הם מבקשים להשפיע גם על הערכים שינחו את המכונות: באותו מאמר הם מאשימים את מנהיגי המערב בהקרבת המשפחה, המולדת ואלוהים למען צמיחה כלכלית, ומציגים את הקהילה שהם מקימים כדרך לשמור על "הריבונות הטכנולוגית והרוחנית של המערב".\[17\]

בהרצאותיו בסן פרנסיסקו סיפר תיל שניסה לשכנע את אילון מאסק לפרוש מ-Giving Pledge ולשמור את הכסף שלו למאבק באנטיכריסט במקום לממש את התחייבותו לתרום את רובו לצדקה. לדבריו הכסף עלול להגיע לעמותות שמאל שיבחר ביל גייטס, ממייסדי היוזמה, ואילו מאסק תהה אם עדיף להוריש אותו לילדיו והעיר שזו חלופה טובה יותר מהעברתו לגייטס. ככה גם ההחלטה להוריש לילדים את הונו של אביהם מצאה את עצמה משחקת תפקיד במאבק על גורל האנושות.\[4\]

## חישובי מס בסוף העולם

תיל, נוצרי פרוטסטנטי, מתייחס ברצינות לאפשרות שהאנושות תביא על עצמה את אחרית הימים בעזרת הטכנולוגיה שבנתה. בריאיון למכון הובר (Hoover Institution) שבסטנפורד הוא הסביר שהנשק הגרעיני העניק לבני האדם יכולת ממשית לחולל את החורבן שמתארים כתבי הקודש, וכשנשאל מדוע הוא מתייחס לנבואות האלה ברצינות, השיב שאפשר לעשות זאת גם בלי לקרוא אותן לגמרי כפשוטן. המכונות נעשו חזקות יותר, ואילו בני האדם שמפעילים אותן עדיין מתעקשים להמשיך לריב אלה עם אלה.\[18\]

אחד האנשים שעיצבו את התפיסה הזאת היה רנה ז'יראר (René Girard), חוקר הספרות הצרפתי שלימד בסטנפורד והיה לחברו של תיל. לפי תורת "התשוקה המימטית" שלו, אנחנו לומדים מאחרים מה לרצות, ולכן מי ששימש לנו מודל עלול להפוך ליריב כשאנחנו מבקשים לעצמנו את מה שיש לו. התחרות יכולה להימשך גם אחרי שהמטרה המקורית נשכחה, עד שהניצחון על הצד השני נעשה חשוב יותר מהדבר שבגללו התחיל הסכסוך. מרוץ החימוש העולמי ממחיש היטב את המלכודת הזאת: שני הצדדים מעדיפים עולם שבו לא תפרוץ מלחמה, ובכל זאת מוסיפים לצבור אמצעים שיאפשרו להם להחריב זה את זה.\[18\]\[19\]

ז'יראר תיאר כיצד יריבים בתוך קהילה מתאחדים סביב האמונה שמצאו את האחראי לצרותיהם ומפנים כלפיו את האלימות שהפנו קודם זה כלפי זה, עד שגירושו או הריגתו של השעיר לעזאזל מאפשרים להם להתפייס. השקט שחוזר לקהילה נתפס כהוכחה שהקורבן אכן היה אשם ושהפגיעה בו הייתה מוצדקת, אבל הפתרון הזה תלוי בכך שחברי הקהילה יאמינו באמת שסילקו את מקור הצרות ולא יכירו בכך שהשיגו את הפיוס ביניהם באמצעות רדיפת אדם חף מפשע.\[19\]

סיפור הצליבה בנצרות מערער בעיני ז'יראר את האמונה הזאת משום שהוא מציג את ישו כקורבן חף מפשע וחושף את העוול שעושים לו רודפיו, אבל ההכרה בעוול אינה מעלימה את הקנאה ואת היריבויות שהולידו את האלימות. כשהאמונה שאפשר להשיג שלום באמצעות הקרבת קורבן נחלשת, בני האדם נדרשים למצוא דרך אחרת לרסן את האלימות, ותיל נשען על התפיסה הזאת כשהוא קורא את נבואות החורבן כאזהרה מפני האפשרות שבני האדם ישמידו זה את זה בעולם שבו עומד לרשותם גם נשק גרעיני.\[19\]\[18\]

בריאיון נוסף להובר תיאר תיל כיצד הפחד מחורבן גלובלי עלול להצמיח ממשלה עולמית, ושאל מה יהיה שיעור המס בעולם שבו אי אפשר לעבור למדינה אחרת. הוא דימה את העולם הזה למזרח גרמניה שאי אפשר היה לצאת ממנה, ובהמשך טען שאכיפה עולמית של מגבלות על פיתוח בינה מלאכותית עלולה לחייב מעקב אחר כל הקלדה. בתרחיש שהציג, האנטיכריסט יוכל לצבור כוח באמצעות הפחד מארמגדון, הקרב באחרית הימים בין כוחות הטוב לכוחות הרע: ככל שסכנת ההשמדה תיראה ממשית יותר, יהיה קל יותר לשכנע אנשים למסור סמכויות למי שמבטיח לשמור עליהם ולהציל אותם.\[20\]

באופן אירוני, את האזהרה מפני מעקב אחר כל הקלדה משמיע תיל אחרי שעשה הון מפלנטיר, החברה שהיה שותף להקמתה ושמספקת לממשלות מערכות לחיבור מידע ממאגרים שונים ולמיפוי קשרים בין בני אדם.\[21\]\[5\] במסמך רכש מ-2025 תיארה רשות ההגירה והמכס האמריקאית (ICE) כיצד מערכות החברה מסייעות לחפש כתובות ומספרי טלפון ולקשר בין רשומות אישיות לצורך חקירות ואכיפת צווי גירוש, ואת הצורך להרחיב את יכולותיה נימקה בהגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה ובשמירה על הביטחון הלאומי.\[22\] ההבטחה לביטחון שתיל מזהה כדרך לשכנע אנשים למסור כוח לשלטון משמשת כאן להצדקת הרחבת יכולות המעקב של ממשלה שמשלמת לחברה שממנה הוא מתעשר.

הדוגמאות האלה מחברות את אחרית הימים לחשבונות המס שלנו ולשימוש היומיומי שאנחנו עושים במחשב או בטלפון, וגם מסבירות מדוע האפשרות לעזוב חשובה לתיל כל כך. ממשלה עולמית תוכל להמשיך לגבות מסים ולעקוב אחרי אדם גם אם יעבור ליבשת אחרת, ובכך תסגור את נתיב המילוט שעליו נשענות ההצעות לתחרות בין ממשלות.\[20\] אצל סריניוואסן, אותה אפשרות לעזוב אמורה לרסן גם את כוחו של מייסד שאינו עומד לבחירה.\[14\]

גם לתיל עצמו יש כתובת חלופית בבואנוס איירס, שם רכש אחוזה בת כ-1,600 מ"ר בכ-12 מיליון דולר ובאפריל 2026 התמקם עם משפחתו לשהות שתוכננה בתחילה לכשלושה חודשים ואף רשם את ילדיו לבית ספר מקומי. לפי ה"פייננשל טיימס" הוא נמשך למדיניות הליברטריאנית של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי (Javier Milei) ורצה לראות מקרוב את הניסוי הכלכלי שלו, פגישתם נסובה, בין השאר, על הסיכוי שהרפורמות יחזיקו מעמד, ועל מיסוי הון.\[23\]

בשיחה עם הכלכלן טיילר קוון ב-2024 תיל הזהיר שגם ההבטחה של פעילת האקלים גרטה תונברג להציל את העולם עלולה לשכנע אנשים למסור כוח לשלטון עולמי, ושאל איזה כוח אכיפה יידרש כדי לחייב את כולם לרכב על אופניים. בהמשך פרש את הסיפור שבו השטן מציע לישו את ממלכות העולם ברוח השקפתו הליברטריאנית: הממשלות, לדבריו, קרובות יותר לשטן מאשר לאלוהים, והוא הזהיר שההכרה הזאת עלולה לפרק את הסדר החברתי: "ברגע שמבינים עד כמה הממשלה שטנית, ועד כמה המסים ושאר פעולותיה שטניים, מתחיל תהליך של התפוררות", הוא אמר.\[3\]  אותן ממשלות "שטניות", אגב, הכניסו לפלנטיר לבדה כ-2.4 מיליארד דולר ב-2025, יותר ממחצית מכלל הכנסות החברה.\[5\]

בשיחה עם קוון עסק תיל גם בקטכון (katechon), המושג הנוצרי לכוח שמעכב את הופעת האנטיכריסט, והזהיר ש"תמיד יש סיכון שהקטכון יהפוך לאנטיכריסט". כדוגמה הביא את האנטי-קומוניזם: לדבריו, המוסדות שנאבקו בשאיפה הקומוניסטית לשלוט בעולם המשיכו לפעול גם אחרי תום המלחמה הקרה והשתמשו בכוח שצברו כדי לקדם סדר עולמי משלהם.\[3\]

תיל, יחד סם וולף, חוקר בחברת ההשקעות בעלת השם המקורי "תיל קפיטל", מצאו משל על האנטיכריסט גם בסדרת הקומיקס "השומרים" (Watchmen), שבה המיליארדר אדריאן ויידט מביים פלישת חייזרים והורג מיליוני בני אדם בניו יורק כדי לאחד את העולם מול אויב שהמציא. במאמרם הציגו תיל ו-וולף את האסון כמוביל להקמת ממשלה עולמית בידי ארצות הברית וברית המועצות וכדוגמה לדרך שבה הפחד מהשמדה משכנע את האנושות לוותר על חירותה לטובת מי שמבטיח להציל אותה ולהעניק לה שלום וביטחון.\[24\]

ויידט (המילארדר הבדיוני אודותיו כתבו תיל ו-וולף) מחליט בעצמו כמה אנשים ראוי להקריב כדי להציל את השאר, ומשתמש בעושרו ובעליונותו הטכנולוגית כדי להוציא את התוכנית לפועל. הוא מייצר גם את האסון וגם את הפתרון לו, אבל השאלה שהסיפור מעורר חלה גם על סכנות אמיתיות: מי יחליט אילו סמכויות דרושות כדי להציל אותנו, ואיך נוכל להתנגד לו אחרי שיקבל אותן. אצל תיל, הטכנולוגיה עצמה עדיין יכולה לפתוח מוצא מהמלכודת הזאת. השניים מסיימים את מאמרם בתקווה ל"ניסים חדשים, טכנולוגיות חדשות ואפשרויות חדשות ומשונות", שיאפשרו לחמוק הן מחורבן והן משלטון עולמי.\[24\]

## הפרוטוקולים של זקני האנטיכריסט

בזיוף האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון", ההשתלטות של היהודים על העולם אמורה להצליח בזכות ההבטחה להציל אותו. בפרוטוקול 10 מתואר כיצד יצירת משברים והתשת העמים יגרמו להם לדרוש "מלך אחד על כל הארץ" שייתן להם "שלום ושלווה", ובפרוטוקול 11 מוסבר כיצד אפשר להשאיר את הציבור כנוע באמצעות הבטחה להחזיר את חירויותיו לאחר דיכוי "אויבי השלום". זהו גם המהלך שתיל מזהה עם עליית האנטיכריסט: הפחד מאסון מביא את האנושות לבקש הגנה ולמסור את השלטון למי שמבטיח להציל אותה.\[25\]\[24\]

ההבטחה ל"שלום ושלווה" מהדהדת את הפסוק מהאיגרת אל התסלוניקים שפתח את המאמר ואת הדברים שתיל אמר בריאיון למכון הובר, כשהפנה לאותו פסוק: "סיסמתו של האנטיכריסט היא שלום וביטחון". גם בקנוניה הבדויה של הפרוטוקולים וגם בתרחיש האנטיכריסט שלו, האנושות המבוהלת מוסרת את השלטון למי שמבטיח להציל אותה, וההבטחה לביטחון משמשת להצדקת אובדן חירותה.\[25\]\[20\]

באותו מאמר שבו קראו את "השומרים" כסיפור על האנטיכריסט, תיל ו-וולף פנו גם ל"אטלנטיס החדשה" של פרנסיס בייקון. בייקון תיאר אי מבודד שבו מוסד מדעי רב עוצמה מרכז ידע וטכנולוגיות מתקדמות, ובו פוגש המספר סוחר יהודי בשם יואבין (Joabin), הבקיא בחוקי המקום ובסדרי השלטון.\[26\]

תיל ו-וולף משערים שהמוסד המדעי שולט באי ושיואבין מנהל אותו, וקובעים ש"יואבין הוא האנטיכריסט המקראי". הם מציגים את יהדותו ואת ההומוסקסואליות שהם מייחסים לו כהגשמה של שתי נבואות על האנטיכריסט בספר דניאל. את הסיפור שבייקון לא סיים הם משלימים ב"הקמת אימפריה טכנוקרטית עולמית בשלטון האנטיכריסט", כך שבקריאה שלהם הקדמה המדעית מסתירה תוכנית של שליט יהודי להשתלט על העולם.\[24\]

החיבור בין הקנוניה האנטישמית הבדויה לבין האנטיכריסט הופיע כבר בהפצת ה"פרוטוקולים": ב-1905 פרסם אותם המיסטיקן הרוסי סרגיי נילוס כנספח לספר על ביאת האנטיכריסט, שבו הציג יהודים כסוכני כוחות שטניים.\[27\] עברו יותר ממאה ועשרים שנה, והדימוי של שליט יהודי נסתר המבקש להשתלט על העולם חוזר במאמר של מיליארדר אמריקאי המקורב לממשל.\[24\]\[4\]

## חירות\! \*למי שיכול להרשות את זה לעצמו, ט.ל.ח.

לעת עתה, העתיד שפראקסיס מציעה מקבל צורה של שכונה מול הים למי שיכולים להרשות לעצמם לקנות בה בית או להתארח באתר הנופש שלה, לצד מלגות לאמנים וליזמים שהמארגנים יבחרו לתמוך בהם. המרחק בין הקהילה הזאת לבין פתרון למצוקות שהמיזם עצמו חוזה גדול למדי, משום שגם לפי התחזית של פראקסיס אובדן הפרנסה לא ייעצר אצל העניים. גם אנשי תוכנה, משפטנים ועובדים אחרים שמתפרנסים היטב מכישוריהם עלולים לגלות שהמכונות הפכו אותם למיותרים, בעוד שההכנסות עוברות לידי בעלי התשתיות. היכולת לקנות היום בית בקהילה חדשה אינה מבטיחה שתישאר לך מחר דרך להתפרנס.\[13\]\[17\]

במאמר "פוליטיקת הסינגולריות" מציעה פראקסיס לעובדים להתארגן כל עוד המעסיקים זקוקים להם, וקובעת כי "העובדים ינהלו משא ומתן על תשלומי הכנסה בסיסית". אלא שההצעה הזאת משאירה פתוחה את שאלת קיומם של מי שכבר היום אינם יכולים להתפרנס מעבודה ותלויים בקצבת נכות או בהבטחת הכנסה. המחברים אינם מסבירים איזו הכנסה תובטח להם ומי יהיה מחויב לשלם אותה, ובוודאי אינם מגדירים זכות שתעמוד להם גם כשלא יוכלו להציע דבר בתמורה. כשכל ההסדר נשען על כוח מיקוח שהולך ונעלם, קשה להבין מה יגן דווקא על מי שמלכתחילה מחזיקים במעט ממנו.\[28\]

גם שאלת המימון נשארת תלויה באוויר, במיוחד כשאותו מאמר מציג את החשש של תעשיית הטכנולוגיה מפוליטיקאים שיפגעו בה באמצעות "רגולציה, הגבלים עסקיים ומסי עושר". אם ההכנסות יתרכזו אצל בעלי המכונות והם יוכלו לעבור למקום שיגן על הונם מפני מיסוי, מאיפה תגיע ההכנסה הבסיסית של כל השאר? ההבטחה שהטכנולוגיה תייצר שפע אינה קובעת מי יקבל ממנו חלק, ובמאמר לא מוצג מנגנון שיבטיח את חלוקתו גם כשהיא תתנגש באינטרסים של מי שמחזיקים בכסף.\[28\]

הילדותיות הפוליטית של החזון ניכרת בפער שבין היומרה לעצב מחדש את הציוויליזציה לבין הטיפול בשאלה ממה יחיו בני האדם שבתוכה. המארגנים כבר מתכננים את מוסדות השלטון ואת הערכים שינחו את המכונות, אבל במאמרים האלה פרנסתם של מיליארדי אנשים נשארת עניין למשא ומתן עתידי. אפשר להבין מדוע בעלי אמצעים ירצו להקים לעצמם קהילה שתגן עליהם מפני עולם כזה, אך ככל שפראקסיס מציגה את עצמה כתשובה לאובדן הפרנסה והכוח הפוליטי, היא צריכה להסביר מה יקרה גם למי שלא יתקבלו אליה או לא יוכלו לשלם על החיים בה. מזון, דיור וטיפול רפואי אינם פרטים שאפשר להשלים אחרי שבוחרים דגל והמנון.\[17\]\[28\]

## דיסוננס

החירות שתיל מבקש להגן עליה יכולה להתקיים מבחינתו גם בלי דמוקרטיה, ובמודל של סריניוואסן גם שלטון של מייסד שאינו עומד לבחירה יכול להיחשב מוסכם כל עוד אנשים בוחרים להצטרף לקהילה וחופשיים לעזוב אותה. בהסדר כזה המייסד מחליט כמה מסמכותו לחלוק עם התושבים וההבטחה לחירות נשענת על יכולתם לעקור למקום אחר, גם אם מה שהם רוצים הוא להחליף את ההנהגה במקום שבו בנו את חייהם.\[6\]\[14\]

תיל מזהיר מפני שלטון שיצדיק מעקב נרחב בהבטחה להגן על הציבור, ובו בזמן פלנטיר שממנה התעשר מספקת לממשלות מערכות שמרכזות מידע אישי ומסייעות באיתור אנשים ובאכיפה נגדם. כשההגנה על הביטחון הלאומי משמשת להצדקת הרחבת השימוש במערכות האלה בידי ICE, האזהרה הזאת מחייבת לבחון גם את חלקו בבניית היכולות שהוא מתאר כאיום על החירות.\[20\]\[21\]\[22\]

גם ההבטחה של פראקסיס לשפע עתידי אינה פותרת את שאלת החירות, משום שמי שתלוי בבעלי המכונות לפרנסתו זקוק לדרך להתנגד להם בלי לסכן את קיומו. אם קהילה כזאת תנוהל בידי מייסד שאינו עומד לבחירה, תושב שיזדקק להכנסה בסיסית כדי לקנות מזון ותרופות או לשלם על ביתו יצטרך לדעת שהתשלום הזה מובטח לו גם כשימחה נגד ההנהגה. ההצעה לקום וללכת מאבדת את משמעותה כשגם היכולת לשלם על העזיבה תלויה במי שממנו מבקשים להתרחק.\[14\]\[17\]\[28\]

יהדותו של יואבין משמשת אצל תיל ו-וולף כאחת הראיות לכך שהוא האנטיכריסט, וכך הפרשנות הספרותית מתקלפת וחוזרת אל הדימוי האנטישמי של שליט יהודי נסתר המבקש להשתלט על העולם. הצירוף של שליטה מאחורי הקלעים והבטחה לשלום מהדהד את הקנוניה הבדויה של "הפרוטוקולים של זקני ציון", ובקריאה הזאת החשד כלפי הדמות היהודית מקבל גם תוקף של נבואה דתית.\[24\]\[25\]\[27\]

ההבטחה להקים חברה חדשה שתתגבר על משברי העולם מזכירה את המשיחיות של גיל ההתבגרות, כפי שתיארו אותה הפסיכולוגים ז'אן פיאז'ה (Jean Piaget) וברבל אינהלדר (Bärbel Inhelder). המתבגר מגלה שהוא מסוגל לבנות תיאוריות על החברה ונוטה להפריז בכוחן לשנות אותה, ובתוכניותיו לתיקון העולם הוא מייעד לעצמו תפקיד מרכזי. לפי תיאורם, הוא עובר שלב שבו הוא "מייחס למחשבתו כוח בלתי מוגבל", וההתבגרות מחייבת אותו ללמוד לבחון את רעיונותיו מול המציאות ומול נקודות המבט של אחרים.\[29\] בחזון של פראקסיס אפשר לזהות הד לאותו ביטחון: המייסדים כבר יודעים אילו ערכים ינחו את הציוויליזציה החדשה, בזמן ששאלות על פרנסתם וזכויותיהם של מי שיחיו בה עדיין מחכות לתשובה.\[17\]\[28\]

תיל עצמו מזהיר שהכוח שנועד לבלום את האנטיכריסט עלול להפוך לאנטיכריסט, וראוי לקחת את האזהרה הזאת ברצינות גם כשבוחנים את התוכניות שהוא מסייע לממן.\[3\] תיאוריה פוליטית חצי אפויה שלא הבשילה להתמודד עם חייהם של האנשים שעליהם היא מבקשת לשלוט נעשית מסוכנת במיוחד כשעומדים מאחוריה הון והשפעה שמאפשרים להפוך אותה לחוקה ולשיטת שלטון. מי שיחיו תחת השלטון הזה יצטרכו להתמודד עם מה שהמייסדים השאירו ל"אחר כך", ועם הנהגה שרואה בעצם הישארותם, אם מכורח או אם מבחירה, הסכמה להמשך שלטונה.\[14\]

כאשר שאל העיתונאי רוס דאות'ט (Ross Douthat) מהניו יורק טיימס את תיל אם טכנולוגיות המעקב והמלחמה שהוא מסייע לפתח עלולות לספק לאנטיכריסט את הכלים להשתלט על העולם, ואם האיש שמזהיר מפניו עלול דווקא לזרז את בואו השיב לו תיל: "ברור שאני לא חושב שזה מה שאני עושה".\[30\]

## מקורות

\[1\] אמילי שוגרמן וגארט ליהי, [What the hell happened at Peter Thiel's Antichrist talk? We asked the guests](<https://sfstandard.com/2025/09/16/peter-thiel-antichrist-san-francisco/>), העיתון The San Francisco Standard, ‏16 בספטמבר 2025. תיאור ההפגנה מחוץ למועדון ודברי משתתפים בערב הראשון.

\[2\] מארגני האירוע, [The Antichrist: A Four-Part Lecture Series](<https://luma.com/antichrist>), ההזמנה לסדרת ההרצאות בספטמבר-אוקטובר 2025, לרבות הכלל שהדברים ייאמרו שלא לפרסום.

\[3\] [Peter Thiel on Political Theology, פרק 210](<https://conversationswithtyler.com/episodes/peter-thiel-political-theology/>), הפודקאסט Conversations with Tyler. הוקלט ב-21 בפברואר 2024 ופורסם ב-17 באפריל 2024.

\[4\] ג'פרי דסטין (Jeffrey Dastin), רויטרס, [Peter Thiel in talk on "Antichrist" says he told Elon Musk not to give wealth to charity](<https://www.investing.com/news/world-news/exclusivepeter-thiel-in-talk-on-antichrist-says-he-told-elon-musk-not-to-give-wealth-to-charity-4280777>), ‏9 באוקטובר 2025. הדיווח מבוסס על הקלטות ותמלילים מהרצאותיו של תיל בסן פרנסיסקו.

\[5\] פלנטיר, [הדוח השנתי לשנת 2025](<https://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1321655/000132165526000011/pltr-20251231.htm>), תיאור הפעילות ומערכת Gotham ללקוחות בתחומי הביטחון והמודיעין, וכן ההכנסות מלקוחות ממשלתיים.

\[6\] פיטר תיל, [The Education of a Libertarian](<https://www.cato-unbound.org/2009/04/13/peter-thiel/education-libertarian/>), אתר Cato Unbound, ‏13 באפריל 2009.

\[7\] פטרי פרידמן, [Beyond Folk Activism](<https://www.cato-unbound.org/2009/04/06/patri-friedman/beyond-folk-activism/>), אתר Cato Unbound, ‏6 באפריל 2009. בעיקר הפרקים "דמוקרטיה אינה התשובה" וההתיישבות הימית.

\[8\] פרונומוס קפיטל, [People of Pronomos](<https://www.pronomos.vc/people>) ו-[Selected Pronomos Capital Investments](<https://www.pronomos.vc/portfolio>), פרטי המייסד והיועצים ורשימת ההשקעות בפראקסיס ובפרוספרה.

\[9\] ליזט צ'פמן, [The Hottest New Thing in Seasteading Is Land](<https://medium.com/bloomberg-businessweek/the-hottest-new-thing-in-seasteading-is-land-a4689c396bd2>), המגזין Bloomberg Businessweek, דצמבר 2019. הקמת פרונומוס בתמיכתו הכספית של תיל.

\[10\] פרוספרה, [Próspera Mission](<https://www.prospera.co/en/mission>), ההסבר הרשמי על ממשל כשירות, תמריץ הרווח, הבירוקרטיה וזכויות העזיבה.

\[11\] דריידן בראון, [I need a home for my digital nation - why not Greenland?](<https://spectator.com/?edition=us&p=643570>), המגזין The Spectator, פברואר 2026. תיאור הביקור בגרינלנד וראשיתה של פראקסיס, מפי בראון.

\[12\] פראקסיס, [Help bring a city into existence](<https://www.praxisnation.com/city>), גיוס תושבים לעיר העתידית וההצעה לניהול בסיוע בינה מלאכותית, חוקה ופיקוח אנושי. נבדק ב-10 בנובמבר 2026.

\[13\] פראקסיס, [Praxis Uruguay](<https://www.praxisnation.com/uruguay>), תוכניות המגורים, המלגות, השותפות עם פרויקט +Colonia והסיבות לבחירה באורוגוואי. נבדק ב-10 בנובמבר 2026.

\[14\] בלאג'י סריניוואסן, [On Network States](<https://thenetworkstate.com/on-network-states>), על הנהגת המייסד, הסכמה לשלטון, הגדרות חלופיות לדמוקרטיה ושליטה מנהלית באמצעות תוכנה.

\[15\] בלייק מאסטרס, [Peter Thiel's CS183: Startup - Class 18 Notes](<https://blakemasters.tumblr.com/post/24578683805/peter-thiels-cs183-startup-class-18-notes>), ‏6 ביוני 2012. רשימות מהקורס של תיל בסטנפורד, בעיקר סעיף V.A, על מבנה הסטארטאפ כמונרכיה.

\[16\] פראקסיס, [האתר הרשמי](<https://www.praxisnation.com/>), בעיקר החלק Life in Praxis והכוונה לממן אמנות ותרבות באמצעות עושר שתייצר בינה מלאכותית. נבדק ב-10 בנובמבר 2026.

\[17\] פראקסיס, [Sovereign Intelligence](<https://www.praxisnation.com/content/sovereign-intelligence>), התחזית על העברת כוח מעובדים לבעלי תשתיות הבינה המלאכותית והקריאה לשימור הריבונות הרוחנית והטכנולוגית של המערב.

\[18\] [Apocalypse Now? Peter Thiel On Ancient Prophecies And Modern Tech](<https://www.hoover.org/plus/research/apocalypse-now-peter-thiel-ancient-prophecies-and-modern-tech>), מכון הובר, חלק א'. הוקלט ב-8 באוקטובר 2024. תיל על ז'יראר, הנשק הגרעיני והקריאה בנבואות.

\[19\] מכון Imitatio, [Keywords for Mimetic Theory](<https://www.imitatio.org/keywords>), המושגים תשוקה, יריבות ושעיר לעזאזל; רנה ז'יראר, [Casting the First Stone](<https://mimetictheory.com/casting-the-first-stone-by-rene-girard/>), על הצליבה וחשיפת חפותו של הקורבן.

\[20\] [Part II: Apocalypse Now?](<https://www.hoover.org/plus/research/part-ii-apocalypse-now-peter-thiel-ancient-prophecies-and-modern-tech>), מכון הובר, תמליל מטעם המכון. הוקלט ב-8 באוקטובר 2024. למשמעות המקראית של ארמגדון: [חזון יוחנן, פרק ט"ז, פסוקים 14-16](<https://bible.usccb.org/bible/revelation/16>).

\[21\] בלומברג, [Peter Thiel Has Now Sold $1 Billion of Palantir Stock This Year](<https://news.bloomberglaw.com/capital-markets/peter-thiel-has-now-sold-1-billion-of-palantir-stock-this-year>), ‏27 בספטמבר 2024. על מכירת מניות פלנטיר בידי תיל בהיקף של יותר ממיליארד דולר מתחילת השנה.

\[22\] רשות ההגירה והמכס האמריקאית (ICE), [מסמך הנמקה לרכש ממקור מוגבל](<https://iptp-production.s3.amazonaws.com/media/documents/2025.04.17_ICE_Limited_Sources_Justification_for_70CTD022FR0000170.pdf>), J&A-25-0092, אפריל 2025. תיאור מערכת ICM של פלנטיר, הרחבתה ל-ImmigrationOS והשימוש במידע אישי לחקירות, אכיפה וגירוש.

\[23\] ה"פייננשל טיימס", [Peter Thiel moves family to Javier Milei's libertarian Argentina](<https://www.ft.com/content/3d7ab893-1842-4c6c-a3d9-26871d79dde4>), ‏29 במאי 2026, על המעבר הזמני, לימודי הילדים והפגישה עם מיליי; העיתון La Nación, [Peter Thiel, fundador de PayPal junto a Elon Musk: compró una mansión en Barrio Parque y pagó un precio récord](<https://www.lanacion.com.ar/propiedades/casas-y-departamentos/peter-thiel-magnate-tecnologico-compro-una-casa-en-el-barrio-mas-exclusivos-de-buenos-aires-y-pago-nid23042026/>), ‏23 באפריל 2026, על רכישת האחוזה ומידותיה.

\[24\] פיטר תיל וסם וולף, [Voyages to the End of the World](<https://firstthings.com/voyages-to-the-end-of-the-world/>), המגזין First Things, ‏1 באוקטובר 2025, הקריאות ב"השומרים" וב"אטלנטיס החדשה", לרבות הזיהוי של יואבין כאנטיכריסט והדיון המסיים בתקווה.

\[25\] הפרוטוקולים של זקני ציון, הנוסח האנגלי בתרגום ויקטור מרסדן, [פרוטוקולים 10 ו-11](<https://en.wikisource.org/wiki/The_Protocols_of_the_Meetings_of_the_Learned_Elders_of_Zion/Protocols_of_the_Meetings_of_the_Learned_Elders_of_Zion>), ויקיטקסט. טקסט הזיוף עצמו; הציטוטים תורגמו מהנוסח האנגלי.

\[26\] פרנסיס בייקון, [אטלנטיס החדשה (New Atlantis)](<https://www.gutenberg.org/ebooks/2434>), הטקסט המלא בפרויקט גוטנברג, בעיקר המפגש עם יואבין ותיאור המוסד המדעי.

\[27\] מוזיאון השואה האמריקאי, [An Antisemitic Conspiracy: The Protocols of the Elders of Zion](<https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/protocols-of-the-elders-of-zion>), על הזיוף, תוכנו ופרסומו ב-1905 בספרו של סרגיי נילוס על ביאת האנטיכריסט.

\[28\] פראקסיס, [Singularity Politics](<https://www.praxisnation.com/content/singularity-politics>) ("פוליטיקת הסינגולריות"), ההצעות להתארגנות עובדים ולהכנסה בסיסית, תרחיש יציאת ההון והיחס לרגולציה ולמסי עושר. נבדק ב-11 בנובמבר 2026.

\[29\] ברבל אינהלדר וז'אן פיאז'ה, De la logique de l'enfant à la logique de l'adolescent, ‏1955, פרק XVIII, [La pensée de l'adolescent](<https://www.unige.ch/piaget/piaget1955LEL_22>). על המשיחיות של גיל ההתבגרות, האמונה בכוחה של המחשבה והצורך לבחון רעיונות מול המציאות ונקודות המבט של אחרים. הציטוט תורגם מהמקור הצרפתי.

\[30\] רוס דאות'ט, [Peter Thiel and the Antichrist](<https://www.nytimes.com/2025/06/26/opinion/peter-thiel-antichrist-ross-douthat.html>), הפודקאסט Interesting Times, הניו יורק טיימס, ‏26 ביוני 2025. השאלה על השימוש האפשרי בטכנולוגיות של תיל בידי האנטיכריסט ותשובתו, בסביבות הדקה ה-56. התמליל באתר העיתון ו[הריאיון המצולם ביוטיוב](<https://www.youtube.com/watch?v=vV7YgnPUxcU&t=3330s>). הציטוט תורגם מאנגלית.